תוכן

ט) גם ז"ס הפסוק הנ"ל, ויאמר בילדכן את העבריות וראיתן על האבנים, כי הנה בעת זמן הלידה, מסתלקין האורות, מן הירכיים של האשה, שהם נ"ה שלה, ונשארים קרים ויבשים כאבנים, כמו ירכי אדם במותו, כי הנה אורות שבתוכו שהוא רוחניות, הוא כמו אש, בסוד נר ה' נשמת אדם, ומחממת האדם בעודו בו. ואחר שמת, מתקרר ומתקשה, לכן קרא הפסוק הזה, לנ"ה של האשה בעת לידתה אבנים, לטעם הנ"ל. גם הוא לסבת טעם אחר, כנודע מזוהר ומתקונים, כי חג"ת הם אבות, ונה"י נקרא בנים, לכן נקרא אבנים מלשון בנים. עוד טעם ג', כי נה"י שלה, חוזרין להעשות בחי' הגוף, אל זו"נ, שהם בני התבונה , כאשר מתלבשין בתוכם.